אבחון נקודות חן

המונחים "נקודת חן" ו"שומה שפירה" הם מילים נרדפות לנגע עורי המכונה בשפה המקצועית "נבוס מלנוציטרי" (melanocytic nevus).

הגדרה

נבוס מלנוצטרי (נקודת חן) הינו נגע עורי שפיר שמקורו בתאי הפיגמנט (מלנוציטים), התאים שתפקידם הפיזיולוגי הינו לייצר את הצבע והגוון של עורנו ולעזור לגופנו בהגנה מקרינת השמש. בנבוס מלנוציטרי ישנו ריבוי יתר של מלנוציטים ולכן צבעו לעיתים קרובות כהה יותר מגוון העור סביבו. נבוסים (נקודות חן) יכולים להופיע כמעט בכל מקום ע"פ העור. הנבוסים המלנוציטריים מתחלקים לנבוסים מולדים (congenital melanocytic nevus) ולנבוסים נרכשים (acquired melanocytic nevus).

נציין שמרבית הנבוסים על עורינו הן מהסוג הנרכש, כלומר הם מופיעים לאחר הלידה, במהלך הילדות והבגרות המוקדמת. מספר נקודות החן על גופינו מגיע לשיא בעשור הרביעי לחיים. בהיותו נגע שפיר, הנבוס יכול לגדול לאורך תקופה מוגבלת, לרוב עד לקוטר של מספר מילימטרים, ואז תהליך גדילתו נעצר. לאחר גיל 40, מספר נקודות החן מתחיל לרדת באופן הדרגתי.

החשיבות הרפואית של נקודות החן

כאמור, נקודות החן כשלעצמן הינן שפירות. עם זאת, ישנן מספר עובדות רפואיות בהקשר של נקודות החן שכדאי לדעת:

  1. מלנומה, גידול ממאיר שמקורו במלנוציטים, יכולה לעיתים להידמות לנקודת חן שפירה, במיוחד כאשר המלנומה בשלב מוקדם בהתפתחותה. זהו בדיוק השלב שבו אבחון מוקדם של מלנומה יכול להביא לריפוי המטופל. לפיכך, תפקידו של הרופא המאבחן הינו לזהות האם קיימת מלנומה הממאירה ולהבדילה ממגוון נקודות החן השפירות של המטופל.

  2. למטופלים עם ריבוי נקודות חן יש סיכון מוגבר לפתח מלנומה. בנוסף, ריבוי נקודות חן יכול להקשות על המטופל לשים לב להופעתו של נגע חדש או לשינוי בנגע קיים, סימנים שיכולים לרמז על התפתחות מלנומה.

  3. חשוב להבין שריבוי נקודות חן מהווה סמן לסיכון למלנומה – נקודות החן אינן נחשבות נגעים "טרום סרטניים" ואין צורך להסירן באופן מונע. ברוב המקרים המלנומה תתפתח כנגע חדש, ללא קשר לנקודות החן הקיימות.

  4. במיעוט המקרים, המלנומה תתפתח מנקודת חן קיימת. עם זאת, אין כיום דרך לצפות מראש האם נקודת חן מסויימת עלולה להפוך למלנומה. שוב, הערך ה"מניעתי" בהסרת נקודת חן שפירה נחשב זניח.

בדיקה עצמית של נקודות החן

מומלץ לבצע סקירה עצמית תקופתית (באופן אידיאלי, אחת לחודש) של נקודות החן מול הראי לאחר המקלחת. יש להיעזר בבן זוג או אדם קרוב אחר כדי לבדוק את האזורים האחוריים של הגוף, או לחלופין, להשתמש במראה כפולה (להפנות את הגב למראת קיר ולצפות בהשתקפות הגב באמצעות מראה ידנית).

בבדיקה יש לשים לב

  1. האם ישנן נקודות חן חדשות שלא מוכרות לנו או נקודות חן שנראה לנו שחל בהם שינוי. נגע יציב לאורך זמן הינו לרוב שפיר. נגע שמשתנה מצריך בדיקת רופא. העובדה שבמרבית מקרי המלנומה, המטופל הינו הראשון ששם לב לקיום נגע חדש או משתנה, מדגיש את חשיבות הבדיקה העצמית.

  2. האם ישנן נקודות חן שנראות שונות מכל השאר. נקודות חן שפירות יכולות להיות שטוחות או מורמות, בגוון חום כהה, חום בהיר או ורוד, אולם מרבית נקודות החן במטופל יהיו דומות זו לזו. נגע שנראה שונה מכל השאר (המכונה בשפה המקצועית "ברווזון מכוער") מצריך בדיקה רפואית.

  3. האם יש נקודת חן שאינה סימטרית, בעלת מספר גוונים, או גדולה יותר משאר נקודות החן.

בדיקה רפואית של נקודות החן

ישנם מספר שלבים לבדיקה רפואית של נקודות חן:

  1. תשאול המטופל: הרופא יתחקר המטופל לגבי המצאות נגעים חדשים, משתנים, נגעים שמטרידים אותו או נגעים עוריים שאנשים אחרים העירו לגביהן.

  2. בדיקה כלל עורית קפדנית: במהלך הבדיקה הקלינית, הרופא מחפש נגעים שנראים שונים משאר נקודות החן של המטופל, וכן נגעים שאינם סימטרים, בעלי מספר גוונים, או שונים בגודלם משאר נקודות החן.

  3. בדיקה דרמטוסקופית של נקודות חן: דרמטוסקופיה הינה שיטה לא פולשנית (קרי ללא חיתוך, דקירה, או חדירה לתוך העור) לאבחון מוקדם של סרטן עור. השיטה כוללת שימוש בדרמטוסקופ, מכשיר ידני קטן (הנראה כזכוכית מגדלת) המשמש את הרופא לבדיקת נגעי עור. מכשיר זה מאפשר לראות בהגדלה של עד פי 10 תבניות של רקמת העור, מתחת לפני השטח, שאינן נראות לעין הבלתי מזוינת. מחקרים מדעיים הוכיחו כי השימוש בדרמטוסקופיה ע"י רופא מומחה משפר משמעותית את היכולת להבדיל בין נקודות חן שפירות לבין מלנומה.

טיפול בנקודות חן

כאמור, אין צורך בטיפול "מונע" בנקודות חן שפירות. אולם, במקרים בהם יש חשד למלנומה או ספק לגבי תקינותה של נקודת חן מסויימת, יופנה המטופל להסרה כירורגית של הנגע. לרוב תבוצע ביופסיה הנקראית אקסיזיה - בפרוצדורה זו מבצעים הרדמה מקומית לאלחוש המקום, לאחר מכן מסירים את הנגע בשלמות ע"י חיתוך כירורגי, ולאחר מכן תופרים את החתך הניתוחי. הנגע העורי שהוסר בניתוח נשלח לאבחון באמצעות בדיקה מיקרוסקופית במעבדה ע"י פתולוג מומחה. כאשר הרופא שאבחן את הנגע החשוד מקבל את התשובה הפתולוגית – הוא דן עם המטופל בתוצאות הבדיקה ומשמעותה, ורק בשלב זה הושלם מעגל האבחנה הרפואית.

חשוב להדגיש שאין מקום לטיפול שאינו ניתוחי (כגון הקפאה עם חנקן או צריבה עם מחט חשמלית) בנקודות חן חשודות משום שפרצדורות אלו אינו מאפשרות בדיקה פתולוגית של הנגע או וידוא שהנגע הוסר בשלמות.

סרטן עור

שאלות נפוצות ותשובות לגבי סרטן עור

שאלה: מהו סרטן עור?

סרטן עור הינו מונח הכולל בתוכו מספר סוגים שונים של סרטן עור, כאשר השכיחים והחשובים מביניהם הינם מלנומה, קרצינומה מתאי קשקש וקרצינומה מתאי בסיס.

באופן כללי, סרטן מוגדר כשגשוג והתרבות לא מבוקרת של תאים בגוף האדם, כאשר לתאי הגידול הסרטני יש פוטנציאל להתפשט לאתרים מרוחקים בגוף כולל איברים פנימיים ולגרום למות החולה.

מלנומה (Melanoma) הינה סוג של סרטן עור ממאיר, שמקורו בתאי הפיגמנט (מלנוציטים), התאים שתפקידם הנורמלי הינו לייצר את הצבע והגוון של עורנו ולעזור לגופנו בהגנה מקרינת השמש. במלנומה המלנוציטים אינם תקינים ומתרבים בצורה לא מבוקרת. אם לא נטפל במלנומה ע"י הסרתה בשלב מוקדם, סרטן זה עלול להפוך לפולשני, להתפשט ולשלוח גרורות פנימיות. למרות שמלנומה מהווה פחות מ-5% מסרטני העור, היא אחראית לרוב מקרי התמותה מסרטן עור. למעשה, מלנומה נחשבת לאחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר.

קרצינומה מתאי קשקש (Squamous cell carcinoma) הינה סרטן העור השני בשכיחותו. מקורו בתאי הקשקש, התאים שתפקידם הנורמלי לייצר את השכבה החיצונית של עורינו (כלומר האפידרמיס) שלה תפקיד קריטי באטימת העור מפני הסביבה. קרצינומת תאי קשקש יכולה להפוך לנגע מכוייב ומדמם, לגוש שלוחץ ופוגע באיברים בסביבתו (כגון העין או האף), ואף לסרטן פולשני השולח גרורות פנימיות.

קרצינומה מתאי בסיס (Basal cell carcinoma) המכונה גם בזליומה הינה הסוג השכיח ביותר של סרטן עור. מקורו בתאים פרימיטיביים בבסיס השכבה החיצונית של העור (כלומר בבסיס האפידרמיס) או בזקיק השערה. קרצינומת תאי בסיס יכולה לחדור לעומק העור ואף לרקמות הגוף שמתחת לעור. סרטן עור זה בד"כ אינו שולח גרורת מרוחקות, אולם אם לא נסירו, עלול להפוך לנגע מכוייב ומדמם, לגוש שלוחץ ופוגע באיברים בסביבתו (כגון העין או האף), ולעיתים רחוקות אף לסרטן קטלני בשל חדירה מקומית עד לאיברים פנימיים (כגון התפשטות לתוך הגולגולת).

שאלה: מי בסיכון לסרטן עור?

נתחיל מ-2 עובדות שחשוב להבין:

1. העובדה שאדם נחשב בסיכון נמוך לפתח סרטן עור, אינה מעידה על סיכון של 0%. כל אדם עלול לפתח סרטן עור, ולפיכך אין מטופל שצריך לפטור עצמו כליל בדיקת עור תקופתית.

2. העובדה שאדם נחשב בסיכון מוגבר לפתח סרטן עור אינה מעידה על סיכון של 100%. אין כל הכרח שהמטופל יפתח סרטן עור במהלך חייו.

ישנם מטופלים שנחשבים בסיכון מוגבר לפתח סרטן עור.

סיכון מוגבר לסרטן עור:

  1. מטופל שכבר פיתח בעבר סרטן עור.

  2. מטופל עם קרובי משפחה מדרגה ראשונה או שניה שחלו במלנומה

  3. ריבוי שומות (נקודות חן)

  4. גוון עור בהיר, עינים בהירות (כגון כחולות), שיער בהיר (גינגי או בלונדיני).

  5. נטיה לנמשים.

  6. עור ניזוק שמש.

  7. נטיה לצריבה בשמש, ובמיוחד הסטוריה של כוויות שמש חוזרות בילדות.

  8. חשיפה תעסוקתית או אחרת לחומרים מסרטנים כגון זפת, ארסן, קרינה מייננת.

  9. דיכוי מערכת החיסונית (כגון במושתלי איברים או במטופלים המקבלים כמותרפיה)

שאלה: האם סרטן עור תורשתי?

מתוך סרטני העור, המרכיב התורשתי כנראה משמעותי יותר במלנומה. כ-10% ממקרי המלנומה הינם משפחתיים, כלומר יהיו לפחות 2 מקרי מלנומה במשפחה. הגן האחראי לתורשת מלנומה התגלה במיעוט המשפחות, ולמעשה במחקר באוכולוסיה היהודית, נמצא גן רק ב- 5% מהמשפחות. לפיכך, כיום ההמלצה היא שקרובי משפחה של מטופל עם מלנומה יעברו בדיקה תקופתית סדירה אחת לשנה.

שאלה: האם צריך להזהר מהשמש?

חשיפה מרובה לשמש אינה מומלצת באופן כללי, ובפרט באנשים עם גוון עור בהיר, עינים בהירות (כגון כחולות), שיער בהיר (גינגי או בלונדיני), נטיה לנמשים, ונטיה לצריבה בשמש. במחקרים נמצא קשר בין חשיפה מרובה לשמש וסיכון מוגבר לסרטן עור. בהגנה מהשמש, קיים מדרג כאשר בעדיפות עליונה קיימת המנעות פיזית מחשיפה ישירה לשמש בשעות החמות (שהייה במחסה מוצל), עדיפות שניה הינה הגנה פיזיקלית בשהייה בשמש (כובע רחב שוליים, ביגוד מגן מבד שאינו שקוף, משקפי שמש), ובמקום השלישי שימוש במסנני קרינה. השעות החמות הינן 10 בבוקר עד 4 אחר הצהריים, ובמיוחד השעות בהן אורכו של הצל שלנו קצר מאורך גופינו.

בעיקרון בהמנעות מהשמש יש לנהוג בהגיון. יש להמנע משיזוף מכוון (בשמש או במכוני שיזוף) ומחשיפה שעלולה לגרום לכוויות וצריבה מהשמש (כגון בשעות החמות ועם עור חשוף). חשוב גם לבדוק עם רופא המשפחה את רמת הויטמין D בבדיקות הדם , ולשקול עימו את הצורך בתוספי ויטמין D במידה ויש חוסר (ויטמין D מקורו בתזונה ו\או בחשיפת העור לשמש).

שאלה: מהם הסימנים להווצרות סרטן עור?

בניגוד לחולה עם סרטן פנימי, מטופל עם סרטן עור בשלב מוקדם ירגיש כללית בטוב. הסימנים להווצרות לסרטן עור בשלב מוקדם בד"כ מוגבלים לנגע עצמו.

הסימנים החשובים הם:

  • נגע עורי חדש או שמשתנה עם הזמן – בגודל, בצבע, בצורה, במרקם ובתחושה.

  • נגע עורי שנראה שונה משאר הנגעים העוריים של המטופל.

  • נגע עורי שמטריד את המטופל, גם אם הסיבה לכך לא ברורה. כאן גם יש להתייחס לנגע עורי שקרובי המשפחה (או חברים) "מנדנדים" למטופל לגשת להבדק אצל רופא.

  • נגע שקיים כבר חודש ומלווה בקשקש, הפרשה, דימום, או אודם.

  • גוש או קשרית שהינה חדשה או משתנה – יש לגשת לרופא להבדק בהקדם

  • שינוי בתחושה לגבי נגע, כולל צריבה, גרד, רגישות או כאב.

חשוב להבין שאין לסרטן עור מראה אחד אופיני, ולכן האבחון דורש מיומנות רפואית. יש חשיבות גם לבדיקת סקר עורית תקופתית (קרי, בדיקת מטופל בריא) גם אם המטופל חש בטוב ואינו מודע לקיום נגעים חשודים. ישנו מחקר שהדגים כי מלנומה המתגלה ע"י הרופא לפני שהחולה חש בסימנים מחשידים, הינה בד"כ מלנומה מוקדמת יותר (ולכן פחות מסוכנת). עם זאת, הסימנים שצוינו מהווים רמזים חשובים עבור החולה לגבי המצאות נגע עורי חשוד הדורש בדיקה רפואית בהקדם.

שאלה: האם אני יכול לאבחן סרטן עור בעצמי?

האבחון של סרטן עור נעשה ע"י רופא, אולם למטופל יש חלק חשוב בגילוי מוקדם של סרטן עור. למעשה, קיים מחקר שהדגים שבמרבית המקרים היה זה המטופל, קרוב משפחה או אדם אחר בסביבתו שהעלה לראשונה את החשד שהנגע אינו תקין. אכן, אם עולה חשד אצל המטופל, קרוב משפחה או אדם אחר שקיים נגע עורי לא תקין, יש לגשת לרופא להבדק. הרופא יחליט לגבי הגישה הטיפולית בנגע העורי (כלומר האם יש צורך להסירו או לעקוב אחריו).

כדאי לבצע בבית בדיקה עצמית בעירום מלא מכף רגל ועד ראש. במקומות שלא ניתן לראות היטב (כגון הגב), ניתן להעזר בבן הזוג או אדם קרוב אחר. אם יש למטופל נגעי עור בעלי המאפיינים שהוזכרו קודם לכן ("מהם הסימנים להווצרות סרטן עור"), כדאי ללכת בהקדם לרופא עור מומחה כדי להבדק.

אודות ד”ר סקופ

השכלה

2008-2009 התמחות בדרמטופתולוגיה, Ackerman Academy of Dermatopathology, ניו-יורק

2005-2008 התמחות בדרמטו-אונקולוגיה, Memorial Sloan-Kettering Cancer Center, ניו-יורק

2004 קורס "ביולוגיה מולקולרית באונקולוגיה קלינית", אספן, קולורדו, ארה"ב

2002 קורס "שיטות למחקר קליני בסרטן", פלימז, שוויץ

2000-2004 התמחות בדרמטולוגיה, מרכז רפואי שיבא, ולימודי המשך בדרמטולוגיה, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

1995 תואר דוקטור לרפואה בהצטיינות, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

 

ניסיון קליני ומחקרי

2012-הווה מרצה בכיר במסלול מחקרי, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

2009-הווה מנהל המרפאה לאבחון מלנומה וסרטן עור, מרכז רפואי שיבא

2009-הווה יועץ מחקר, מחלקת עור, Memorial Sloan-Kettering Cancer Center, ניו יורק.

2006-2009 חוקר ועמית בכיר, מחלקת עור, Memorial Sloan-Kettering Cancer Center, ניו-יורק

2002-2004 חבר בסגל המחקר, פרוייקט גנומל – הקונסורציום הבינלאומי למחקר הגנטיקה של מלנומה

 

תעודות הצטיינות ופרסים

2017 נמנה על רשימת הרופאים הטובים בישראל של מגזין פורבס בתחום רפואת עור וגידולי עור

2017 מענק מחקר ע"ש מייסדי חברת טבע 

2016 פרס קרן פרידנברג עבור מחקר מדעי מצטיין הניתן על ידי הקרן הלאומית למדע

2016 מענק מחקר ארבע שנתי מהקרן הלאומית למדע Israel Science Foundation 

2013 מלגת נסיעה לכנס במינכן מהחברה הישראלית-גרמנית לרפואת עור עבור עבודת מחקר המצטיינת "סיווג קונפוקלי של שומות מלנוציטריות וקורולציה היסטו-פתולוגית"

2011 מענק מחקר ארבע שנתי ע"ש "מארי קירי" הניתן ע"י האיחוד האירופאי 

2009 פרס "פאולו קרלי להצטיינות מחקרית בדרמוסקופיה בין השנים 2006-2009", הוענק במושב הפרס, 2nd International Dermoscopy Society Congress, ברצלונה, ספרד

2008 תעודת הערכה למנהיגות, International Society for Digital Imaging of the Skin, ניו יורק, ארה"ב.

2005 מלגת השתלמות ע"ש ויסמן, אוניברסיטת תל-אביב

2005 מלגת השתלמות בסרטן, האגודה למלחמה בסרטן, ישראל

2004 מלגת השתלמות, American Association for Cancer Research 

2003 הצטיינות בבחינת תום התמחות (שלב ב') בדרמטולוגיה

2003 מלגת נסיעה לכנס, American Academy of Dermatology scholarship to attend the AAD 61st annual meeting, סן פרנסיסקו, קליפורניה, ארה"ב

2002 מלגת השתלמות, Federation of European Cancer Societies

1995 סיום לימודי רפואה בהצטיינות ונושא נאום הבוגרים בטקס קבלת תואר דוקטור לרפואה, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

1994 תעודת הצטיינות בכל שנות לימודי הרפואה, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

פרסומים

  • Longo C, Moscarella E, Argenziano G, Lallas A, Raucci M, Pellacani G, Scope A. Reflectance confocal microscopy in the diagnosis of solitary pink skin tumors: Review of Diagnostic Clues. Br J Dermatol 2015 [Epub ahead of print]

  • Castro RP, Stephens A, Fraga-Braghiroli NA, Oliviero MC, Rezze GG, Rabinovitz H, Scope A. Accuracy of in vivo confocal microscopy for diagnosis of basal cell carcinoma: a comparative study between handheld and wide-probe confocal imaging. J Eur Acad Dermatol Venereol 2014 [Epub ahead of print]

  • Fraga-Braghiroli NA, Stephens A, Grossman D, Rabinovitz H, Castro RPR, Scope A. Use of handheld reflectance confocal microscopy for in vivo diagnosis of solitary facial papules: a case series. J Eur Acad Dermatol Venereol 2014;28:933-42

  • Scope A, Marghoob AA, Dusza SW, Oliveria SA, Halpern AC. Change in Dermoscopic Pattern of Naevi in Children: A Commentary. Acta Derm Venereol 2014;94:120-2.

  • Scope A, Barzilai A, Zilinsky I. Clinical utility of reflectance confocal microscopy for the non-invasive diagnosis of lentigo maligna melanoma.Harefuah 2014;153:248-52 

  • Scope A, Longo C. Recognizing the benefits and pitfalls of reflectance confocal microscopy in melanoma diagnosis. Dermatol Pract Concept 2014;4:67-71.

  • Oliveria SA, Scope A, Satagopan JM, et al. Factors Associated with Nevus Volatility in Early Adolescence. J Invest Dermatol 2014;134:2469-71

  • Pellacani G, Scope A, Farnetani F, et al. Towards an in vivo morphologic classification of melanocytic nevi. J Eur Acad Dermatol Venereol. 2014;28:864-72

  • Marchetti MA, Kiuru MH, Busam KJ, Marghoob AA, Scope A, et al. Melanocytic Naevi with Globular and Reticular Dermoscopic Patterns Display Distinct BRAF V600E Expression Profiles and Histopathologic Patterns. Br J Dermatol 2014;171:1060-5

  • Orlow I, Satagopan JM, Berwick M, Enriquez HL, White KA, Cheung K, Dusza SW, Oliveria SA, Marchetti MA, Scope A, Marghoob AA, Halpern AC. Genetic factors associated with naevus count and dermoscopic patterns: preliminary results from the Study of Nevi in Children (SONIC). Br J Dermatol 2014 [Epub ahead of print]

  • Elincx-Benizri S, Inzelberg R, Greenbaum L, Cohen OS, Yahalom G, Laitman Y, Djaldetti R, Orlev Y, Scope A, et al. The Melanocortin 1 Receptor (Mc1r) Variants Do Not Account for the Co-occurrence of Parkinson's Disease and Malignant Melanoma. J Mol Neurosci 2014;54:820-5.

  • Kaminska-Winciorek G, Wydmanski J, Scope A, Argenziano G, Zalaudek I. "Neglected nipples": acanthosis nigricans-like plaques caused by avoidance of nipple cleansing. Dermatol Pract Concept. 2014;4:81-4.

  • Malvehy J, Aguilera P, Carrera C, Salerni G, Lovatto L, Scope A, et al. Ex vivo dermoscopy for biobank-oriented sampling of melanoma. JAMA Dermatol 2013;149:1060-7

  • Ahlgrimm-Siess V, Cao T, Olivierob M, Laimer M, Hofmann-Wellenhof R, Rabinovitz HS, Scope A. Seborrheic Keratosis: Reflectance Confocal Microscopy features and correlation with dermoscopy. J Am Acad Dermatol 2013;69:120-6

  • Krengel S, Scope A, Dusza SW, Vonthein R, Marghoob AA. New recommendations for the categorization of cutaneous features of congenital melanocytic nevi. J Am Acad Dermatol 2013;68:441-51.

  • Kerner M, Jaimes N, Scope A, Marghoob AA. Spitz Nevi: A Bridge Between Dermoscopic Morphology and Histopathology. Dermatol Clin 2013;31: 327–335.

  • Stephens A, Fraga-Braghiroli N, Oliviero M, Rabinovitz H, Scope A. Spoke wheel-like structures in superficial basal cell carcinoma: a correlation between dermoscopy, histopathology, and reflective confocal microscopy. J Am Acad Dermatol 2013;69:e219-21

  • Fraga-Braghiroli N, Stephens A, Oliviero M, Rabinovitz H, Scope A. Small brown circles: An important diagnostic clue for pigmented squamous cell carcinoma. J Am Acad Dermatol 2013;69:e161-3.

  • Longo C, Scope A, Lallas A, et al. Blue lesions. Dermatol Clin 2013 ; 31: 637–647.

  • Shalom A, Schein O, Landi C, Marghoob AA, Carlos B, Scope A. Dermoscopic findings in biopsy-proven poromas. Dermatol Surg 2012;38:1091-6.

  • Terushkin V, Dusza SW, Scope A, Argenziano G, Bahadoran P, Cowell L, De Giorgi V, Ferrara G, Kittler H, Malvehy J, Menzies S, Piccolo D, Puig S, Rubegni P, Stanganelli I, Thomas L, Zalaudek I, Marghoob AA. Changes observed in slow-growing melanomas during long-term dermoscopic monitoring. Br J Dermatol. 2012;166(6):1213-1220

  • Dusza SW, Halpern AC, Satagopan JM, Oliveria SA, Weinstock MA, Scope A, Berwick M, Geller AC. Prospective study of sunburn and sun behavior patterns during adolescence. Pediatrics. 2012;129(2):309-17

  • Liebman TN, Scope A, Rabinovitz H, Braun RP, Marghoob AA. Rosettes may be observed in a range of conditions. Arch Dermatol. 2011;147(12):1468

  • Jaimes N, Scope A, Welzel J, Wang KX, Lee DA, Siegel DM, Marghoob AA. White globules in melanocytic neoplasms: in vivo and ex vivo characteristics. Dermatol Surg. 2012;38(1):128-32

  • Bassoli S, Rabinovitz HS, Pellacani G, Porges L, Oliviero MC, Braun RP, Marghoob AA, Seidenari S, Scope A. Reflectance confocal microscopy criteria of lichen planus-like keratosis. J Eur Acad Dermatol Venereol. 2012;26(5):578-90.

  • Kassem R, Yarom N, Scope A, et al. Treatment of erosive oral lichen planus with local ultraviolet B phototherapy. J Am Acad Dermatol 2012;66:761-6.

  • Hashemi P, Pulitzer MP, Scope A, et al. Langerhans cells and melanocytes share similar morphologic features under in vivo reflectance confocal microscopy: A challenge for melanoma diagnosis. J Am Acad Dermatol 2012;66:452-62.

  • Scope A, Dusza SW, Marghoob AA, et al. Clinical and Dermoscopic Stability and Volatility of Melanocytic Nevi in a Population-Based Cohort of Children in Framingham School System J Invest Dermatol 2011;131:1615-21
  • Ahlgrimm-Siess V, Cao T, Oliviero M, Hofmann-Wellenhof R, Rabinovitz HS, Scope A. The vasculature of nonmelanocytic skin tumors on reflectance confocal microscopy: vascular features of squamous cell carcinoma in situ. Arch Dermatol 2011;147:264.
  • Zalaudek I, Schmid K, Marghoob AA, Scope A, et al. Frequency of Dermoscopic Nevus Subtypes by Age and Body Site: A Cross-sectional Study. Arch Dermatol 2011;147:663-70.

  • Balagula Y, Braun RP, Rabinovitz HS, Dusza SW, Scope A, et al. The significance of crystalline/chrysalis structures in the diagnosis of melanocytic and nonmelanocytic lesions. J Am Acad Dermatol 2012;67:194.e1-8

  • Zalaudek I, Guelly C, Pellacani G, Hofmann-Wellenhof R, Trajanoski S, Kittler H, Scope A, et al. The Dermoscopical and Histopathological Patterns of Nevi Correlate with the Frequency of BRAF Mutations. J Invest Dermatol 2011;131:542-5.

  • Braun RP, Scope A, Marghoob AA. The "blink sign" in dermoscopy Arch Dermatol 2011;147:520.

  • Lyakhovitsky A, Baum S, Scope A, et al. The impact of stratifying initial dose of corticosteroids by severity of pemphigus vulgaris on long-term disease severity Int J Dermatol 2011: 50:1014-9.

  • Scope A, Mahmood U, Gareau DS, et al. In vivo reflectance confocal microscopy of shave biopsy wounds: feasibility of intraoperative mapping of cancer margins. Br J Dermatol 2010;163:1218-28.

  • Ahlgrimm-Siess V, Cao T, Oliviero M, Hofmann-Wellenhof R, Rabinovitz HS, Scope A. The vasculature of nonmelanocytic skin tumors in reflectance confocal microscopy, II: Vascular features of seborrheic keratosis. Arch Dermatol 2010;146:694-5.

  • Ahlgrimm-Siess V, Cao T, Oliviero M, Hofmann-Wellenhof R, Rabinovitz HS, Scope A. The vasculature of nonmelanocytic skin tumors in reflectance confocal microscopy: vascular features of basal cell carcinoma. Arch Dermatol 2010;146:353-4.

  • Marghoob AA, Terushkin V, Dusza SW, Busam K, Scope A. Dermatologists, general practitioners, and the best method to biopsy suspect melanocytic neoplasms. Arch Dermatol 2010;146:325-8.
  • Nadiminti H, Scope A, Marghoob AA, Busam K, Nehal KS. Use of reflectance confocal microscopy to monitor response of lentigo maligna to nonsurgical treatment. Dermatol Surg. 2010;36:177-84.

  • Terushkin V, Scope A, Halpern AC, Marghoob AA. Pathways to involution of nevi: insights from dermoscopic follow-up. Arch Dermatol 2010;146:459-60.

  • Psaty EL, Scope A, Halpern AC, Marghoob AA. Defining the patient at high risk for melanoma. Int J Dermatol 2010;49:362-76.

  • Terushkin V, Braga JC, Dusza SW, Scope A, et al. Agreement on the clinical diagnosis and management of cutaneous squamous neoplasms. Dermatol Surg 2010;36:1514-20.

  • Scope A, Lieb JA, Dusza SW, et al. A prospective randomized trial of topical pimecrolimus for cetuximab-associated acne-like eruption. J Am Acad Dermatol 2009;61:614-20.

  • Scope A, Mecca PS, Marghoob AA. Lessons in reflectance confocal microscopy: rapid diagnosis of pigmented basal cell carcinoma. Arch Dermatol 2009;145:106-7.

  • Scope A, Marghoob AA, Chen CS, et al. Dermoscopic patterns and subclinical melanocytic nests can be observed in background skin. Br J Dermatol 2009;160:1318-21.

  • Marghoob AA, Scope A. The complexity of diagnosing melanoma. J Invest Dermatol 2009;129:11-3.

  • Marghoob AA, Cowell L, Kopf AW, Scope A. Observation of Chrysalis Structures with polarized dermoscopy. Arch Dermatol 2009;145:618.

  • Marghoob AA, Changchien L, DeFazio J, Dessio WC, Malvehy J, Zalaudek I, Halpern AC, Scope A. The most common challenges in melanoma diagnosis and how to avoid them. Australas J Dermatol 2009;50:1-13.

  • Pellacani G, Scope A, Ferrari B, et al. New insights into nevogenesis: in vivo characterization and follow-up of melanocytic nevi by reflectance confocal microscopy. J Am Acad Dermatol 2009;61:1001-13.

  • Tavoloni Braga JC, Scope A, Klaz I, et al. The significance of reflectance confocal microscopy in the assessment of solitary pink skin lesions. J Am Acad Dermato 2009;61:230-41.

  • Ahlgrimm-Siess V, Massone C, Scope A, et al. Reflectance confocal microscopy of facial lentigo maligna and lentigo maligna melanoma: a preliminary study. Br J Dermatol 2009;161:1307-16.

  • Rishpon A, Kim N, Scope A, et al. Reflectance confocal microscopy criteria for squamous cell carcinomas and actinic keratoses.Arch Dermatol 2009;145:766-72.

  • Galore-Haskel G, Azizi E, Mohamdi H, Scope A, et al. MC1R variant alleles and malignant melanoma risk in Israel. Eur J Cancer 2009;45:2015-22.

  • Ardigo M, Buffon RB, Scope A, et al. Comparing In Vivo Reflectance Confocal Microscopy, Dermoscopy, and Histology of Clear-Cell Acanthoma. Dermatol Surg 2009;35:952-9.

  • Obieta MP, Braun RP, Scope A, et al. Dermoscopy of superficial spreading melanoma. G Ital Dermatol Venereol. 2009;144:51-60.

  • Pellacani G, Vinceti M, Bassoli S, Braun R, Gonzalez S, Guitera P, Longo C,Marghoob AA, Menzies SW, Puig S, Scope A, Seidenari S, Malvehy J. Reflectance confocal microscopy and features of melanocytic lesions: an internet-based study of the reproducibility of terminology. Arch Dermatol 2009;145:1137-43.

  • Ahlgrimm-Siess V, Hofmann-Wellenhof R, Cao T, Oliviero M, Scope A, Rabinovitz HS. Reflectance confocal microscopy in the daily practice.Semin Cutan Med Surg 2009;28:180-9.

  • Scope A, Marghoob AA, Dusza SW, et al. Dermoscopic patterns of naevi in fifth grade children of the Framingham school system. Br J Dermatol 2008;158:1041-9.

  • Scope A, Dusza SW, Halpern AC, et al. The ugly duckling sign: agreement between observers. Arch Dermatol 2008;144:58-64.

  • Scope A, Zalaudek I, Ferrara G. et al. Remodeling of the dermal-epidermal junction in superficial spreading melanoma: insights gained from correlation of dermoscopy, reflectance confocal microscopy and histopathology. Arch Dermatol 2008;144:1644-9.

  • Scope A, Benvenuto-Andrade C, Gill M, et al. Reflectance confocal microscopy of molluscum contagiosum. Arch Dermatol 2008;144;134.

  • Lipoff JB, Scope A, Dusza SW, et al. Complex dermoscopic pattern; a potential risk marker for melanoma. Br J Dermatol 2008;158:821-4.

  • Tavoloni Braga JC, Scope A, Klaz I, et al. Melanoma mimicking seborrheic keratosis: An error of perception precluding correct dermoscopic diagnosis. J Am Acad Dermatol 2008;58:875-80.

  • Pan Y, Gareau DS, Scope A, et al. Polarized and nonpolarized dermoscopy: the explanation for the observed differences. Arch Dermatol 2008;144:828-9.

  • Zalaudek I, Leinweber B, Hofmann-Wellenhof R, Scope A, et al. The epidermal and dermal origin of melanocytic tumors: theoretical considerations based on epidemiological, clinical and histopathological findings. Am J Dermatopathol 2008;30:403-6.

  • Wang SQ, Dusza SW, Scope A, et al. Differences in dermoscopic images from non-polarized dermoscope and polarized dermoscope influence the diagnostic accuracy and confidence level: a pilot study. Dermatol Surg 2008;30:403-6.

  • Zalaudek I, Marghoob AA, Scope A, et al. Three roots of melanoma. Arch Dermatol 2008;144:1375-9.

  • Esmaeili A, Scope A, Halpern AC, Marghoob AA. Imaging techniques for the in vivo diagnosis of melanoma. Semin Cutan Med Surg 2008;27:2-10

  • Lipoff JB, Scope A, Busam KJ, Nehal KS. Melanonychia following mohs surgery for recurrent squamous cell carcinoma in situ of the nail bed. J Cutan Med Surg 2008;12:194-7.

  • Scope A, Benvenuto-Andrade C, Agero AL, et al. In vivo reflectance confocal microscopy imaging of melanocytic skin lesions: Consensus terminology glossary and illustrative images. J Am Acad Dermatol 2007;57:644-58.

  • Scope A, Gill M, Benvenuto-Andrade C, et al. Correlation of dermoscopy with in vivo reflectance confocal microscopy of streaks in melanocytic lesions.Arch Dermatol 2007;143:727-34.

  • Scope A, Benvenuto-Andrade C, Agero AL, et al. Correlation of dermoscopic structures of melanocytic lesions to reflectance confocal microscopy. Arch Dermatol 2007;143:176-85.

  • Scope A, Tabanelli M, Busam KJ, et al. Dispelling the myth of the "Benign Hair Sign" for melanoma. J Am Acad Dermatol 2007;56:413-6.

  • Scope A, Busam KJ, Malvehy J, et al. Ex-vivo Dermoscopy of melanocytic tumors: time for dermatopathologists to learn Dermoscopy. Arch Dermatol 2007;143:1548-52.

  • Scope A, Agero AL, Dusza SW, et al. A randomized double-blind trial of prophylactic treatment for cetuximab-associated acne-like eruption with oral minocycline and with topical tazarotene. J Clin Oncol 2007;25:5390-6.

  • Scope A, Ardigo M, Marghoob AA. Correlation of dermoscopic globule-like structures of dermatfibroma using reflectance confocal microscopy. Dermatology 2007;216:81-2.

  • Zalaudek I, Marghoob AA, Scope A, et al. Age distribution of biopsied junctional nevi – Unna’s versus a dual concept of nevogenesis. J Am Acad Dermatol 2007;57:1096-7.

  • Marghoob AA, Korzenko AJ, Changchien L, Scope A, Braun RP, Rabinovitz H. The beauty and the beast sign. Dermatol Surg 2007;33:1388-91.

  • Galore G, Azizi E, Scope A, et al. The Y152X MC1R gene mutation: Occurrence in ethnically diverse Jewish malignant melanoma patients. Mel Res 2007;17:105-8.

  • Benvenuto-Andrade C, Dusza SW, Agero AL, Scope A, et al. Differences between polarized light dermoscopy and immersion contact dermoscopy for the evaluation of skin lesions. Arch Dermatol 2007;143:329-38.

  • Ardigo M, Maliszewski I, Cota C, Scope A, et al. Preliminary Evaluation of in-vivo Reflectance Confocal Microscope Features of Discoid Lupus Erythematosus. Br J Dermatol 2007;156:1196-203.

  • Wang SQ, Scope A, Marghoob AA. Dermoscopic patterns of melanoma. The good, the bad, and the gray. G Ital Dermatol Venereol 2007;142:99-108.

  • Ardigo M, Zieff J, Scope A, Gill M, Spencer P, Marghoob AA. Dermoscopic and reflectance confocal microscope findings of trichoepithelioma. Dermatology 2007; 215:354-8.

  • Scope A., Marghoob A.A.. The "ugly duckling" sign: an early melanoma recognition tool for clinicians and the public. The Melanoma Letter 2007;25:1-2.

  • Scope A, Agero AL, et al. Nonmelanocytic lesions defying the two-step dermoscopy algorithm. Dermatol Surg. 2006;32:1398-406.

  • Scope A, Burroni M, Agero AL, et al. Predominant dermoscopic patterns observed among nevi. J Cutan Med Surg 2006;10:170-174.

  • Scope A, Halpern AC. Melanoma of childhood and adolescence. Cutis 2006;77:13-4.

  • Scope A, Marghoob AA. Imaging techniques for early diagnosis. The Skin Cancer Foundation Journal 2006;24:32-5.

  • Agero AL, Busam KJ, Benvenuto-Andrade C, Scope A, et al. Reflectance confocal microscopy of pigmented basal cell carcinoma. J Am Acad Dermatol. 2006;54:638-43.

  • Scope A, Sadetzki S, Sidi Y, et al. Breast cancer and scleroderma. Skinmed 2006;5:18-24.

  • Scope A*, Marian C*, Laud K, et al. Search for germline alterations in CDKN2A/ARF and CDK4 of forty-two Jewish melanoma families with or without neural system tumors. Br J Cancer 2005;92:2278-85. * Equal contribution of co-authors.

  • Scope A, Friedman E, Azizi E. A familial syndromic association between cutaneous malignant melanoma and neural system tumors. Br J Dermatol 2004;151:1278-9.

 

Textbook Chapters

 

  • Ahlgrimm-Siess V, Rabinovitz H, Oliviero M, Hofmann-Wellenhof R, Marghoob AA, Scope A. Confocal microscopy in skin cancer. In: Rigel DS, Kirkwood M, Ross M, Lim HW, Robinson JK, Cockerell CJ, Stockfleth E, Friedman RJ, eds. Cancer of the skin, 2nd edition. Philadelphia: Elsevier Saunders, 2011; 407-428.

  • Marghoob AA, Esmaeili A, Scope A. Dermoscopy. In: Pfenninger JL, Fowler GC, eds. Pfenninger and Fowler’s Procedures for Primary Care, 3rd edition. Philadelphia: Elsevier Mosby, 2011; 107-120.

  • Tavoloni Braga JC, Klaz I, Scope A, et al. Chapter 5: Confocal Microscopy of Skin Cancer. In: Iftimia N, Brugge WR, Hammer DX, eds. Advances in Optical Imaging for Clinical Medicine. Hoboken: Wiley, 2011; 163-186.

  • Scope A, Halpern AC. Chapter 5: Diagnostic procedures and devices. In: Wolff K, Goldsmith LA, Katz SI, Gilchrest B, Paller AS, Leffell DJ, eds. Fitzpatrick's Dermatology In General Medicine, 7th edition. New York: McGraw-Hill, 2008; 40-43.

  • Lieb J, Scope A, Braun RP et al. Vascular patterns. In: Cabo H, ed. Dermatoscopia. Buenos Aires: Journal, 2008; 39-62.

  • Lipoff J, Scope A, Wang SQ et al. Dysplastic nevus. In: Cabo H, ed. Dermatoscopia. Buenos Aires: Journal, 2008; 144-155.

  • Scope A, Benvenuto-Andrade C, Marghoob AA. Congenital Melanocytic Nevi. In: Soyer HP, Argenziano G, Hofmann-Wellenhof R, Johr R, eds. Melanocytic lesions of the skin. Heidelberg: Springer, 2007; 106-118.

  • Scope A, Halpern AC, Marghoob AA. Prevention and early detection of skin cancer. In: Markman M, ed. Atlas of Cancer, 2nd edition. Phildelphia: Current Medicine, 2008; 512-521.

  • Scope A, Halpern AC, Marghoob AA. Melanoma. In: Markman M, ed. Atlas of Cancer, 2nd edition. Phildelphia: Current Medicine, 2008; 542-562.

  • Scope A, Marghoob AA, Busam KJ, Myskowski PL. Other skin cancers. In: Markman M, ed. Atlas of Cancer, 2nd edition. Phildelphia: Current Medicine, 2008; 574-579.

  • Scope A, Halpern AC, Gill M, et al. Adjunct to clinical diagnosis. In: Gonzalez S, Gill M, Halpern AC, eds. Reflectance confocal microscopy of cutaneous tumors. London: Informa Healthcare, 2008; 193-208.

  • Scope A, Marghoob AA, Halpern AC, et al. Dysplastic nevi. In: Gonzalez S, Gill M, Halpern AC, eds. Reflectance confocal microscopy of cutaneous tumors. London: Informa Healthcare, 2008; 99-120.