גורמי סיכון לסרטן עור

סרטן עור הינו מונח שכולל בתוכו מלנומה (melanoma), סרטן מתאי קשקש (squamous cell carcinoma) וסרטן מתאי בסיס (basal cell carcinoma). ישנם מטופלים שנחשבים בסיכון מוגבר לפתח סרטן עור ביחס לאוכלוסיה הכללית.

 

סיכון מוגבר לפתח סרטן עור קיים במצבים הבאים

  1. מטופל שכבר פיתח בעבר סרטן עור.

  2. מטופל עם קרובי משפחה מדרגה ראשונה או שניה שחלו במלנומה

  3. ריבוי נקודות חן (הנקראות גם שומות או נבוסים)

  4. גוון עור בהיר, עינים בהירות (כגון כחולות), שיער בהיר (גינגי או בלונדיני).

  5. נטיה לריבוי נמשים.

  6. עור ניזוק שמש.

  7. נטיה לצריבה בשמש, ובמיוחד הסטוריה של כוויות שמש חוזרות בילדות.

  8. חשיפה תעסוקתית או אחרת לחומרים מסרטנים כגון זפת, ארסן, קרינה מייננת.

  9. דיכוי מערכת החיסונית (כגון במושתלי איברים או במטופלים המקבלים כמותרפיה)

 

עם זאת, קיימות שתי עובדות שחשוב להבין בהקשר של גורמי סיכון:

1. העובדה שאדם נחשב בסיכון נמוך לפתח סרטן עור, אינה מעידה על סיכון של 0%. כל אדם עלול לפתח סרטן עור, ולפיכך אין מטופל שצריך לפטור עצמו כליל בדיקת עור תקופתית.

2. העובדה שאדם נחשב בסיכון מוגבר לפתח סרטן עור אינה מעידה על סיכון של 100%. אין כל הכרח שהמטופל יפתח סרטן עור במהלך חייו.

 

 

מעקב אחר נקודות חן מולדות

 

אחד מתחומי המומחיות של ד"ר סקופ הינו אבחון ומעקב אחר נקודת חן מולדת (נבוס מולד). ד"ר סקופ הינו חבר במועצה המדעית המייעצת של הארגון הבינלאומי Nevus Outreach למטופלים עם נבוס מולד גדול, וחבר בוועדה הבינלאומית להקמת מאגר נתונים בנושא נבוס מולד גדול. בנוסף, ד"ר סקופ משמש כיועץ לעמותת ילדי האור, ארגון הפועל בישראל למען ילדים עם נבוס מולד גדול ומשפחותיהם.

המונחים "נקודת חן" ו"שומה שפירה" הם מילים נרדפות לנגע עורי המכונה בשפה המקצועית "נבוס מלנוציטרי" (melanocytic nevus).

נבוס מלנוצטרי (נקודת חן) הינו נגע עורי שפיר שמקורו בתאי הפיגמנט (מלנוציטים), התאים שתפקידם הפיזיולוגי הינו לייצר את הצבע והגוון של עורנו ולעזור לגופנו בהגנה מקרינת השמש. מדובר בנגע עורי שנובע מריבוי יתר של המלנוציטים. נבוסים מלנוציטריים יכולים להופיע כמעט בכל מקום ע"פ העור.

הנבוסים המלנוציטריים מתחלקים לנבוסים מולדים (congenital melanocytic nevus) ולנבוסים נרכשים (acquired melanocytic nevus). נציין שמרבית הנבוסים המלנוציטריים על עורינו מופיעים לאחר הלידה, במהלך הילדות והבגרות המוקדמת.

הנבוסים המולדים (נקודות חן מולדות) מסווגים לרוב ע"פ גודלם. הנבוסים המולדים לרוב גדלים באופן פרופורציונלי לגדילת גוף הילד ומגיעים לגודל מקסימלי עם הגעתו לגיל הבגרות. ישנם דרכים שונות לסווג נבוסים מולדים, אולם אופן הסיווג המקובל ביותר מתייחס לגודל הנבוס.

הנבוסים מסווגים לפי הקוטר המקסימלי (מקצה לקצה) אליו יגיע הנבוס עם הגעת הילד לגיל בגרות. אחת החלוקות השכיחות הינם:

נבוס קטן קוטרו פחות מ- 1.5 ס"מ. ב- 1% מהאוכלוסיה תהיה נקודת חן קטנה כבר בלידה.

נבוס בינוני קוטרו 1.5-19.9 ס"מ. שכיחותו 1:1000 לידות.

נבוס גדול קוטרו 20 ס"מ ומעלה. שכיחותו 1:20,000 לידות.

נבוס ענק קוטרו 50 ס"מ ומעלה. מדובר במצב נדיר יחסית בשכיחות של 1:500,000 לידות. הנבוס הענקי מכסה חלק גדול מאוד מהגוף והוא מלווה לעיתים קרובות בלוויינים - נקודות חן קטנות הפזורות ברחבי הגוף שהן למעשה נבוסים מולדים קטנים.

 ההיגיון הכללי מאחורי הסיווג לפי הגודל הינו שהשפעה הפסיכולוגית והקוסמטית של הנבוס המולד לרוב גדלה ככל שהנבוס המולד גדול יותר. כמו כן, הסיכון לפתח סיבוכים (כגון מלנומה) גדל ככל שהנבוס המולד גדול יותר.

 

אבחון ומעקב

במקרים של נבוס מולד, יש לבצע מעקב תקופתי ע"י רופא עור כבר משלב הילדות המוקדמת.

המעקב אחר הנבוס המולד כולל:

  1. תשאול ההורים לגבי שינויים בנבוס במהלך התקופה שקדמה לבדיקה במרפאה

  2. בדיקה קלינית ומישוש הנבוס ע"י הרופא.

  3. לפי הצורך – שימוש בטכנולוגיות נוספות:

    1. דרמטוסקופיה זוהי שיטה לא פולשנית (ללא חיתוך העור) לאבחון מוקדם של סרטן עור. השיטה כוללת שימוש בדרמטוסקופ, מכשיר ידני קטן (הנראה כזכוכית מגדלת) המשמש את הרופא לבדיקת נגעי עור. מכשיר זה מאפשר לראות בהגדלה של עד פי 10 תבניות של רקמת העור, מתחת לפני השטח, שאינן נראות לעין הבלתי מזוינת. השימוש בדרמטוסקופיה ע"י רופא מומחה משפר משמעותית את היכולת לאבחן סרטן עור.

    2. צילום דיגיטלי של הנבוס כבסיס למעקב ואיתור שינויים בנגעים בעתיד.

  4. במידה ונצפו ממצאים חשודים בנבוס, המטופל יופנה להסרה או ביופסיה כירורגית של הנגע. הנגע העורי שהוסר בניתוח נשלח לאבחון באמצעות בדיקה מיקרוסקופית במעבדה ע"י פתולוג מומחה. כאשר הרופא שאבחן את הנגע החשוד יקבל את התשובה הפתולוגית – הוא ידון עם המטופל בתוצאות הבדיקה ומשמעותה, ורק בשלב זה הושלם מעגל האבחנה הרפואית.

במקרים של נבוס מולד גדול וענקי, בדיקת רופא העור הינו לרוב חלק ממעקב ע"י צוות רופאים מומחים הכולל כירורג ורופא ילדים.

הדמיה לא פולשנית של העור

המונח "הדמיה לא פולשנית" מתייחס לטכניקה שמאפשרת אבחון נגעי עור ללא חיתוך, דקירה, או חדירה לתוך העור. ד"ר סקופ הינו חוקר ומרצה בעל שם עולמי בתחום אבחון מוקדם של סרטן עור באמצעות הדמיה לא פולשנית של העור. 

מאז 2006, ד"ר סקופ מארגן מדי שנה את הכנס היוקרתי של החברה הבינלאומית להדמיה דיגיטלית של העור (International Society of Digital Imaging of the Skin) הנערך בארה"ב.

ד"ר סקופ מומחה בשימוש בטכנולוגיות האבחון הבאות:

דרמטוסקופיה (Dermatoscopy, Dermoscopy)

שיטה לא פולשנית לאבחון מוקדם של סרטן עור. השיטה כוללת שימוש בדרמטוסקופ, מכשיר ידני קטן המשמש את הרופא לבדיקת נגעי עור. מכשיר זה מאפשר לראות בהגדלה של עד פי 10 תבניות של רקמת העור, מתחת לפני השטח, שאינן נראות לעין הבלתי מזוינת. מחקרים מדעיים הוכיחו כי השימוש בדרמטוסקופיה ע"י רופא מומחה לתחום משפר משמעותית את היכולת לאבחן סרטן עור (כגון מלנומה) ולהבדילו מנגעים שפירים של העור (כגון נקודות חן).

ד"ר סקופ הינו אחד המומחים המובילים בעולם בתחום הדרמטוסקופיה. ב- 2009, זכה ד"ר סקופ בפרס היוקרתי של החוקר המוביל בעולם בתחום הדרמטוסקופיה בין השנים 2006-2009, הניתן ע"י החברה הבינלאומית לדרמטוסקופיה (International Dermoscopy Society). בנוסף, ד"ר סקופ משמש כעורך של ה- Dermatoscopy and Imaging Section של העיתון המדעי של ה- International Dermoscopy Society. ד"ר סקופ הינו co-director של קורס הדרמטוסקופיה השנתי היוקרתי של המרכז לסרטן Memorial Sloan-Kettering בניו-יורק. ד"ר סקופ גם משמש כחבר סגל בתכנית הבינלאומית לתואר שני בדרמטוסקופיה ודרמטו-אונקולוגיה. בנוסף, הוא משמש כחבר בוועדה המייעצת בנושא דרמטוסקופיה של האיגוד הישראלי לרפואת עור.

ניטור שומות דרמטוסקופי (short term mole monitoring)

בתחילת דרכה, מלנומה "מתחזה" לנקודת חן שפירה ועלולה להיות קשה לזיהוי מוקדם ללא שיטות איבחון מתקדמות. עם זאת, מלנומה מתאפיינת בהיתרבות בלתי מבוקרת של תאים המביאה לגדילת הנגע ולשינויים בצורתו ובגווניו.

באמצעות ניטור שומות דרמטוסקופי קצר-טווח ניתן לאבחן שינויים זעירים ולאבחן מלנומה בשלביה ההתחלתיים ביותר. בשיטה זו, משתמשים במצלמה דיגיטלית המחוברת לדרמטוסקופ ומתעדים את הנגע בהגדלה וברזולוציה גבוהה. בביקור הבא, מצלמים את הנגע באותה שיטה ומשווים בין הצילומים. ניתן לאתר שינויים זעירים במבנה הנגע, המתרחשים מתחת לפני שטח העור, וכך לאתר מלנומה ש"מתחזה" לנגע שפיר.

מיפוי שומות באמצעות צילום דיגיטלי כלל גופי (Total body photography)

 שיטה לא פולשנית לאבחון מוקדם של סרטן עור הכוללת צילום דיגיטלי המאפשר תיעוד נקודות חן (שומות) ונגעים עוריים אחרים בכל הגוף. הצילום הדיגיטלי הראשון משמש כבסיס למעקב קליני אחר המטופל בביקורים הבאים.

בביקורים הבאים הרופא סורק את העור ומאתר נגעים עוריים חדשים ושומות שהשתנו באמצעות השוואה לצילום הבסיס. המאפיין של נגעי עור סרטניים, כגון מלנומה, הינו היתרבות בלתי מבוקרת של תאים המביאה לגדילת הנגע ולשינויים בצורתו ובגווניו. מאידך, העדר כל שינוי בנגע עורי מעיד על התנהגות שפירה. נגעים עוריים חדשים או שומות שהשתנו נבדקים מקרוב, בהגדלה משמעותית (כגון ע"י דרמטוסקופיה), כדי לאבחן האם מדובר בסרטן עור או נגע שפיר.

קונפוקל מיקרוסקופי (Confocal Microscopy)

שיטה לא פולשנית מתקדמת לאבחון מוקדם של סרטן עור. הקונפוקל מאפשר לראות את רקמת העור, מתחת לפני השטח, עד לרמת התא הבודד, ולמעשה לבצע "ביופסיה" לא פולשנית של העור. מחקרים מדעיים הדגימו כי השימוש בקונפוקל מיקרוסקופי משפר את הדיוק באבחון מוקדם של סרטן עור (כגון מלנומה) ומפחית את שיעור הביופסיות של נגעים שפירים של העור. הקונפוקל משתמש באור אינפרה-אדום בטווח הקרוב לאור נראה (near infrared) בעוצמה נמוכה. הבדיקה אושרה ע"י ה- Food and Drug Administration (FDA) האמריקאי ונמצאה כבטוחה לחלוטין לשימוש בעור. הבדיקה באמצעות קונפוקל מיקרוסקופי הינה ייחודית ומבוצעת במרכזים אקדמיים מובילים בארה"ב ואירופה לאבחון מוקדם של סרטן עור.

תופעות לוואי עוריות של כמותרפיה

אחת מהחידושים המסעירים ביותר בתחום האונקולוגיה בעשור האחרון הינם כניסתם של הטיפולים ממוקדי-גידול (cancer targeted therapy). תרופות מקבוצה זו עשו מהפכה בטיפול בסרטן שד, ריאות, מעי גס, מלנומה ועוד.

המאפיין קבוצת תרופות זו הינה רעילות סיסטמית נמוכה יחסית לטיפולים הכמותרפיים הסטנדרטים. עם זאת, קיימת שכיחות מוגברת של תופעות לוואי עוריות בשימוש בתכשירים מרובים מקבוצת הטיפולים ממוקדי הגידול. תופעות לוואי אלו נעות בין פריחה דמוית אקנה ("פצעי בגרות") ועד הופעת גידולים עוריים.

אחד מתחומי המומחיות של ד"ר סקופ הינו אבחון וטיפול בתופעות לוואי עוריות מכמותרפיה. מאמרו של ד"ר סקופ לגבי טיפול מונע לתופעות הלוואי העוריות של התכשיר Cetuximab (המשמש כטיפול ממוקד-גידול לסרטן המעי הגס) נחשב מאמר פורץ דרך בתחומו. המאמר גם עזר להבין לראשונה את מהלך התגובה העורית לטיפול ממוקד-גידול. מאמר זה פורסם ב- 2007 בכתב העת היוקרתי באונקולוגיה Journal of Oncology.